מה זה קטרקט בעין ?


קטרקט בעין | ד

סובלים מטשטוש בראייה שרק הולך ומחמיר ככול שנוקף הזמן? זקוקים לתאורה חזקה לצורך קריאה? מתקשים בראייה בלילה ומרבים לחוש סנוור? בנסיבות הללו מוטב לגשת לבדיקה אצל רופא עיניים מאחר והתסמינים הללו עלולים להעיד על קטרקט בעין. תסמינים נוספים כוללים שינוי בראיית צבעים וגוונים, ראייה כפולה באחת מהעיניים, צורך תדיר להחליף משקפיים ועוד.

הקטרקט (בעברית "ירוד") מהווה תופעה שכיחה של עכירות בעדשת העין הגורמת לירידה באיכות הראייה. תפקידה של העדשה הוא למקד את קרני האור החודרים לתוכה, כך שהתמונה שמתקבלת הנה ברורה וחדה. במצב תקין עדשת העין שקופה לחלוטין, בעוד שבמקרה של קטרקט מתפתחת עכירות בעדשת העין הגורמת להפרעה בראייה. ככל שהעדשה הופכת לעכורה יותר, כך מחמירה הפגיעה בראייה. 

 

גורמי הסיכון להתפתחות הקטרקט

ד"ר חגי אביזמר מסביר שקיימים כמה גורמים להתפתחות קטרקט בעין, כשהגורם הנפוץ ביותר הוא הגיל. הקטרקט נוטה על פי רוב להופיע בין גילאי 70 - 60 כחלק מתהליך ההזדקנות, ושכיחות המחלה עולה ביחס ישר לעליה בגיל. 

גורמי סיכון נוספים כוללים, בין השאר, מחלות מטבוליות כדוגמת סוכרת, חבלות ישירות לעין, שימוש ממושך בתרופות ממשפחת הסטרואידים וחשיפה ממושכת ובלתי מבוקרת לקרני השמש. 

 

 

דרכי הטיפול בקטרקט

במקרים של קטרקט קל, ניתן להסתפק על פי רוב במעקב בלבד. לעתים ניתן להביא לדחיית הניתוח לזמן מה על ידי החלפת המשקפיים מידי כמה חודשים. עם זאת, כשהקטרקט בעין גורם לירידה בחדות הראייה עד לכדי פגיעה בשגרת החיים ואיכות החיים של המטופל, מומלץ לשקול את האופציה הניתוחית להסרת הקטרקט. 

ניתוח הקטרקט נחשב לאחד מהניתוחים הנפוצים ביותר ברחבי העולם. הניתוח מבוצע בהרדמה מקומית ובמהלכו מסירים את העדשה הטבעית העכורה ומשתילים במקומה עדשה מלאכותית. 

הטכניקה הרווחת בניתוחי קטרקט נקראת פאקואמולסיפיקציה. בחלק מהמקרים ניתן להשתמש במכשיר לייזר להכנת העדשה לקראת הניתוח, מה שנקרא פאקולייזר. אורכו של הניתוח נע בדרך כלל בין 30 - 15 דקות בלבד, כשבמרבית המקרים משוחרר המטופל לביתו עוד באותו יום, לאחר התאוששות קצרה.

 

מה זה קטרקט בעין?

מה זה קטרקט בעין? מהם התסמינים? ממה נגרמת התופעה וכיצד מטפלים בה? ד"ר חגי אביזמר מסביר שהעין מורכבת בין השאר מעדשה פנימית וקרנית שאמונות למקד את קרני האור שחדרו אל העין על הרשתית. קרני האור שנקלטות על ידי הרשתית מקודדות לאותות חשמליים שמועברים באמצעות עצב הראיה אל המוח. 

כדי לבצע את תפקודה, העדשה צריכה להיות שקופה, על מנת לאפשר לקרני האור לעבור דרכה. אחת מתכונותיה של העדשה היא היכולת לשנות את צורתה ולהתקמר (אקומודציה), ובכך היא משנה את שבירת קרני האור כדי להתאים את העין לראייה חדה במרחקים שונים. עם הגיל מתרחשים בעדשה שינויים, כשהשינוי הראשון הוא התקשחות עדשת העין ואובדן היכולת שלה להתקמר.

שינוי זה מתחיל על פי רוב בגילאי 50 - 40, וכתוצאה מכך עולה הצורך במשקפי קריאה כדי לראות מקרוב. בהמשך, חלים שינויים בהרכב העדשה ומבנה סיבי החלבון שבה. הדבר מוביל לירידה בשקיפות העדשה ולהתפתחות של קטרקט בעין (ירוד). מדובר, למעשה, בתופעה טבעית ו-"נורמלית" כך שבקרב האוכלוסייה הבוגרת מעל לגיל 75, כ-  70% מהם סובלים מקטרקט ברמה זו או אחרת. 

בנוסף לגורם הגיל, ניתן למנות סיבות וגורמי סיכון נוספים לקטרקט בעין, כגון קטרקט מולד על רקע גנטי או באופן ספורדי (ללא סיפור משפחתי), מחלות סיסטמיות (כמו סוכרת), מחלות ודלקות עיניות, טראומה (חבלה חודרת לעין או חבלה קהה) ושימוש בתרופות שונות (כמו קורטיקוסטרואידים).

 

תסמינים ודרכי טיפול

התסמין המרכזי של קטרקט בעין הוא ירידה הדרגתית באיכות ובחדות הראיה, כשהדבר מתבטא בראיה מטושטשת או מעורפלת. תופעות נוספות שעלולות להופיע כוללות ראיה כפולה, סנוור ורגישות לאור, ירידה בכושר הראיה בלילה, הילות שמופיעות סביב למקורות אור, שינויים תדירים במספר המשקפיים וקושי בקריאה. במקרים נדירים עשוי הקטרקט לגרום ללחץ תוך עיני גבוה וכאב בעקבות דליפת חלבונים או התנפחות העדשה. 

לא ניתן לרפא את הקטרקט באמצעות תרופות או מכשירים אופטיים, והטיפול היחידי הקיים כיום הוא ניתוח להסרתה של העדשה העכורה והשתלת עדשה מלאכותית חליפית. מאחר שהטכניקות לביצוע הניתוח השתפרו מאוד בשנים האחרונות ורמת הסיכון ירדה משמעותית, מומלץ שלא להמתין עד שהקטרקט בשל, אלא לפנות לניתוח כשהירידה בראיה פוגעת בהתנהלות היומיומית ובאיכות החיים.