המדריך המלא: סוגי עדשות בניתוח קטרקט

ניתוח הקטרקט נחשב לאחד מהניתוחים השכיחים ביותר בארץ ובעולם, ובמהלכו מוחלפת עדשת העין העכורה בעדשה מלאכותית שקופה. נכון להיום, קיימים מספר סוגי עדשות בניתוח קטרקט, כשההחלטה לגבי סוג העדשה המתאים נעשית במשותף בפגישת ההכנה לניתוח של המטופל עם הרופא המנתח, זאת במטרה להתאימה באופן אופטימלי לצרכי המטופל ולציפיותיו. 

ד"ר חגי אביזמר מסביר העדשות המלאכותיות הסטנדרטיות הן עדשות מונופוקליות שנמצאות בשימוש מזה זמן רב ומושתלות ברוב ניתוחי הקטרקט. העדשות הללו מתאפיינות במוקד אופטי אחד, כמו לדוגמה לראייה מרחוק, בעוד שלמרחקים אחרים נצטרך להרכיב משקפיים. לדוגמא, מטופל שלצורך עיסוקו מרבה בנהיגה, תותאמנה לו עדשות שתאפשרנה לו לראות לרחוק בצורה מיטבית ללא משקפיים, אך במידה וירצה לעסוק בקריאה יהיה עליו להיעזר במשקפיים.

 

עדשות מונופוקליות ועדשות טוריות

במקרים שבהם בוחרים להשתיל עדשות מונופוקליות בניתוח הקטרקט, קיימת אפשרות לעשות שימוש בטכניקה המכונה "Monovision", שבה מושתלת בעין אחת עדשה מונופוקלית שבאמצעותה יכול המטופל לראות למרחק, בעוד שבעין השנייה מושתלת עדשה שבעזרתה הוא מיטיב לראות לקרוב. שיטה זו מפחיתה את התלות במשקפיים, אולם אינה מייתרת תלות זו לחלוטין (כמו למשל ראייה למרחק ביניים). 

בין סוגי עדשות בניתוח קטרקט נמנות גם העדשות הטוריות המיועדות למטופלים הסובלים מאסטיגמציה (צילינדר). מדובר בעדשות מתקדמות (פרימיום) המאפשרות בו זמנית לטפל בבעיית הראייה הנובעת מהקטרקט ובנוסף גם בליקוי ראייה נפוץ הנגרם מקמירות אסימטרית של הקרנית, עיוות אנטומי שאינו קשור לעכירות העדשה. שימוש בעדשות טוריות מייתר את הצורך במשקפיים עם צילינדר.

 

העדשות המולטיפוקליות

סוג נוסף של עדשות פרימיום מתקדמות הן העדשות המולטיפוקליות. מדובר בעדשות רב מוקדיות עם עומק מיקוד מוגבר. קטגוריה זו כוללת עדשות ביפוקליות המאפשרות ראייה לרחוק ולקרוב, ואילו עדשות טריפוקליות מאפשרות ראייה גם למרחקי ביניים. בקרב רוב המטופלים נרשמת בדרך כלל שביעות רצון גבוהה מהעדשות המולטיפוקליות, מאחר והן מצמצמות את התלות במשקפיים. 

יחד עם זאת, חשוב להבהיר שכ- 20% מהמטופלים עדיין יזדקקו למשקפיים במצבים ספציפיים, בעיקר לצורך קריאה. כמו כן, ישנם מנותחים המדווחים על ירידה בחדות ואיכות הראיה, ואו על הילות, סנוורים והפרעות שונות בראיית לילה. בדרך כלל, אבל לא אצל כל המנותחים, תופעות אלה חולפות מאליהן עם הזמן, על פי רוב בתוך חודשים ספורים ממועד הניתוח.